יום שני, 21 ביוני 2010

מסיבת הסיום של כתה ו' בלי אמא - TheMarker Cafe

מסיבת הסיום של כתה ו' בלי אמא -


מסיבת הסיום של כתה ו' בלי אמא,

ילדיי היקרים,

קיבלתי מייל מהמורה ובו הזמנה למסיבת הסיום שלכם, של כתה ו', סוף לימודיכם בבית הספר היסודי. אין שום קשר, אינכם עונים לעולם לטלפון שלי, אינכם רוצים שאבוא.

ללכת או לא ללכת?

אם אבוא, אצפה בכם אמנם מסיימים ומופיעים בהצגת סיום ומקבלים תעודה וברכות, ואז מה? תלכו לאביכם ואשתו , לה אתם קוראים "אמא" ולי לא תאמרו אפילו שלום?אז לשם מה אבוא?כמה כאב יהיה לבוא בצורה כזו?

ואם לא אבוא, הרי שלא אזכה עוד לרגע הזה, לראותכם מסיימים כתה ו'. זה פעם בחיים לא כך?

אני רק יכולה להגיד לכם שהחלטתי לא לבוא כי זה רק יהיה משפיל מאוד מאוד וחוץ מעוגמת נפש ענקית זה לא יתן כלום לאיש.

אולי לאביכם שישמח לראותי ככה בלי שאתם מדברים אתי.

אני שהשקעתי את דמי לחנכם ולהביאכם לרגע הזה, לא זוכה לשמוח בשמחה הזו. אמי , סבתא שלכם שעזרה ותרמה לכם כה הרבה מאהבתה לא זוכה לשבת באולם. ישבו שם אביכם ואשתו , ואולי עוד מבני משפחתכם ,אבל אני , אמא שלכם, בשר מבשרכם שנתנה מלבה מזמנה מנשמתה לא זוכה. ואתם? אתם מסיימים בלי אמא שכל כך אוהבת אתכם, שכל כך מתגעגעת אליכם.

כואב לי כאב קשה מנשוא. כואב שאינכם זוכים לי ואני שאיני זוכה לכם.

לסיים את השלב הזה בלעדיי. עוד שלב בלעדיי.

אני נושאת את הכאב הזה בגבורה אבל בדמעות אינסוף. האם יש כאב גדול מזה?

ניכור הורי-איך חיים עם זה?איך?

שלכם תמיד

אוהבת כל כך ומתגעגעת כל כך אמא