האם ירתה בבנה ובעצמה אחרי שמאמציה לנתק את האב מבנם המשותף נכשלו
יום ראשון, 20 באוקטובר 2019
יום רביעי, 16 באוקטובר 2019
הנכרה הורית - הרצאה ב - TED
המרצה מתארת את ההנכרה הורית כתופעה של התעללות בקטינים הפוגעת בעשרות מליוני ילדים בארה"ב
סוף סוף - חבל שלא היו שופטים אמיצים כאלה עם הורים מנכרים כמו נטע קריץ ובעלה של אביבה דוד !!
פסק דין יוצא דופן: שופט הורה להעביר ילדים ממשמורת אמם לידי אביהם
שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ארז שני פסק כי הקטינים סובלים מניכור הורי מצד האם וכי ”אין מנוס אלא לסיים את משמורתה”
06:5317.10.19
בהחלטה יוצאת דופן הורה שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ארז שני להעביר משמורת על שני ילדים מהאם לידי האב, לאור ניכור הורי מתמשך ולאחר שכל נסיונות בית המשפט להפסיקו לא הועילו. שני משמש בתל אביב כ"שופט מוקד" והוא אישית אמור לטפל בכל הבקשות שעניינן ניכור הורי בבית משפט זה. ביתר המחוזות אין כיום נוהל לטיפול בניכור הורי ותיקים בנושא מטופלים באיטיות. בפתח החלטתו כתב שני כי "אם ניכור הורי אינו מטופל מיד, קשה שבעתיים לתקן את הנזק".
קראו עוד בכלכליסט:
- ביהמ"ש הפחית מדמי המזונות של אב שבניו שוהים בביתו מחצית מהזמן
- נשיאת העליון הקפיאה את "מודל הניכור ההורי" של השופטת רבקה מקייס
- ביה"ד אישר גירושים לגבר שרק אשתו רצתה "שלום בית" וחייבו בחלק מהכתובה
המדובר בהורים גרושים לשני ילדים בני תשע שהיו במשמורת אמם ובניתוק מתמשך מאביהם כאשר כבר לפני חמישה חודשים דן שני במקרה והורה על מינוי מטפלת לניכור הורי. באותה עת היה נתק בקשר בין האב לשני ילדיו במשך שנתיים ולילדים נאמר שהאב אמנם רשום כאביהם אך למעשה אינו אביהם הביולוגי. כעת חזר התיק להכרעתו והוא כתב כי שירותי הרווחה הגישו תסקיר ממנו עולה שיש להכיר בקטינים כנזקקים ולמעשה להוציאם מחזקתה של האם.
צילום: shutterstock
השופט ארז שניצילום: דודו שמואלי
"תנאי בסיסי להיותו של הורה משמורן היא יכולתו לשמר קשר בין ההורה האחר לבין הילדים, למעט במקרים בהם קיימת מוצדקות מובהקת לאי קיום הקשר", כתב שני. לדבריו בסופו של דבר צריך בית המשפט לומר שאם לא נוצר קשר סביר בזמן סביר יש צורך לערוך שינוי דרסטי. לכן קבע השופט כי "אין מנוס אלא, ולו באופן זמני, לסיים את משמורתה של האם בקטינים ולעשות זאת כמעט לאלתר".
השופט הורה לשירותי הרווחה "ליטול בזמן המוקדם ביותר את הקטינים ממשמורת האם למשמורתם שלהם", לוודא ולדאוג כי הקשר שיקוים בין הקטינים לאמם לא ימנע חידוש קשר בין הקטינים לבין האב, ולהמשיך ולעסוק בחידוש הקשר עם האב, ו"גם להודיע לי מתי כשיר יהיה האב לקבל את הקטינים למשמרתו". השופט הורה בנוסף להורות על עיכוב יציאה מהארץ נגד הילדים, כנראה כדי למנוע מצב שהאם תנסה להימלט עמם. האב יוצג בהליך באמצעות עו"ד שי שמחיוב. האם באמצעות עו"ד אהובה יששכר.
יום חמישי, 10 באוקטובר 2019
בן 15 מסרב לפגוש את אביו – המזונות יופחתו
בית המשפט למשפחה בתל אביב הכריע לאחרונה במקרה גירושים קשה שבמסגרתו נותק הקשר בין אב לבנו. השופט יהורם שקד מתח ביקורת על התנהלות האם וקבע שהיא חיבלה בקשר בין השניים, וכדי לתמרץ את הילד לחדש הופחת סכום המזונות החודשי מ-5,400 שקל ל-3,000 שקל - וההפרש ייחסך עבור הבן עד שחרורו מהצבא.
מזה שנים ארוכות מאופיינת מערכת היחסים בין ההורים בסכסוך בעוצמה גבוהה. האב משלם לאם מזונות בסך 5,400 שקל לחודש לפי הסכם שנחתם בין הצדדים מ-2008. בנובמבר 2017 הגיש האב תביעה לביטול או הפחתת המזונות בטענה שהילד מסרב להיפגש עמו, מסרב לקרוא לו אבא ואף פוגע בו ומבזה אותו. לטענתו, ניסיונותיו לחידוש הקשר נחלו כישלון והכל באשמתה הישירה של האם שחיבלה קשות בניסיונותיו להתקרב לבנו.
מנגד טענה האם שהאב פוגע בקטין והוא זה שאחראי לנתק. לדבריה, מטרתו המרכזית היא לבטל את המזונות שהוא משלם "תוך הטעיית בית המשפט, העלאת טענות שקריות לחלוטין וניסיון נואל ומכוער לפגוע פעם נוספת בבנו הקטין".
השופט שקד הגדיר את הסכסוך בין הצדדים ככזה מהסוג החמור והקשה שניתן להעלות על הדעת, ושוררת ביניהם איבה שלא ניתן להמעיט בחומרתה. הוא הבהיר שלפי הפסיקה ניתן לצמצם את חובת המזונות כולה או מקצתה כשמדובר בילד "מורד" (שמסרב לפגוש את אביו). יחד עם זאת, ייתכנו מקרים בהם יש הצדקה לסרבנות הקשר ואז לא יוכרז הילד כמורד ולא ישללו המזונות.
בפסק הדין צוין כי ביטול מזונות לילד מרדן יעשה במקרים קיצוניים ונדירים ויש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר כגון הקטנת המזונות. זאת תוך בחינת מלוא השיקולים כגון המקור לסרבנות הקשר, מידת מעורבותו של כל צד בחידוש או בניתוק הקשר, האם ביטול המזונות יסכל את הסיכוי לחידוש הקשר והאם הילד יוכל להתקיים באופן סביר ללא דמי המזונות.
השופט הוסיף שמהעדויות עולה תמונה מדאיגה שלפיה האם לא אפשרה את חידוש הקשר בין האב לילד. הילד חש את אי שביעות רצונה של האם מהקשר שלו עם האב ומתנהג בהתאם. עוד עולה כי הילד מושפע מאוד מאמו, רוצה להיות בקשר עם אביו אבל לא מרגיש שיכול לעשות את זה לנוכח המסרים שאמו משדרת לו.
"במהלך הדיונים הבחנתי בכאבו העז של האב, כאב של אב שבנו היקר לו מכל אינו חפץ בו", כתב השופט.
נפסק שמאחר שהילד הוא קורבן למערכת היחסים בין הוריו, אין להפחית את חיובו של האב במזונות. עם זאת, לנוכח גובה המזונות ומצבה הכלכלי השפיר של האם פסק השופט כי מתוך דמי המזונות יעביר האב לאם סך של 3,000 שקל לחודש והיתרה תיחסך בעבור הילד עד שחרורו מהצבא. עוד נקבע כי אם הקשר בין השניים יחודש - ישוב האב להעביר לאם את מלוא הסכום.
"באופן זה רווחתו של הילד לא תיפגע ויהיה לו תמריץ נוסף לחדש את הקשר עם אביו", סיכם השופט.
דיני משפחה
ניתק קשר עם בתו - אך סירב שתצא מהארץ
עו"ד רומן ברונשטיין | פסקדין
אב לילדה בחר לא להיות איתה בקשר, אבל בכל זאת הוציא נגדה צו עיכוב יציאה מן הארץ. ביהמ"ש ביטל אותו בנימוק שהוא הוצא בחוסר תום לב
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד דוריס גולשה נצר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רונן מזור
- עו"ד חיה רודניצקי-דרורי עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
יום שלישי, 17 בספטמבר 2019
איך זה יכול להיות ....
Parental Alienation – How Can This Happen?
One of the most shocking things about Parental Alienation is how a once loving child can be transformed, seemingly very quickly, into a child who no longer is loving at all to that same parent.
This loss of loving behavior ranges from being resistant to seeing that parent, to being cool and aloof around that parent to angrily refusing to see that parent, overtimes with false accusations of abuse to justify their reaction.
It is a reasonable question: How can this happen?
In spite of how we like to think about ourselves, we humans are very easily influenced by outside forces. We have all heard about the “Stockholm Syndrome” which was based in 4 adult strangers being held hostage during a bank robbery for several days in 1973 in Sweden. When the adults were released, they sang their captor’s praises. They refused to also take part in the robbers prosecution.
Keep in mind: these were four adults who did not know each other, captured by a lone robber, later joined by another. During their time together, their survival instincts kicked in to transform not just the way they behaved, but what they believed, essentially so they could survive. Their change in behavior was no act. They really were supportive of the bank robbers. When we consider that (1) they were adults and not children, and that (2) they were strangers with no prior relationship, it is remarkable that such a transformation could occur.
When, however we consider the case of Parental Alienation, where (1) the victims are not adults but children, and that (2) there is not only a relationship that already existed, but the most powerful relationship that exists in human experience – that between a parent and a child – it is perhaps less difficult to understand and accept.
In both cases however, it is the instinct to survive that drives and guides these transformations and distortions. Richard Gardner, MD, the late Child Psychiatrist who coined the term “Parental Alienation Syndrome” maintained, all of this distorted behavior is driven by fear. Specifically, it is driven by a fear of displeasing the alienating parent.
This is not apparent on the surface, but is virtually there underneath. So just like the adults in the bank robbery unconsciously changed their view of their situation, essentially to survive, likewise do the alienated children. They are truly held hostage to this. As with all hostages, their goal is survival.
These very counter intuitive realities will be the subject of our next blogpost: How to best convey this in court.
יום שישי, 13 בספטמבר 2019
Parental Alienation Syndrome: What Is It, and Who Does It?
What kind of parent lies to turn their kids against the other parent?
Posted Feb 01, 2018
Source: (c) se_media
Recently, in my clinical practice, I've seen a huge uptick in cases of parental alienation. Instead of talking cooperatively in the manner I teach in my book The Power of Two, these spouses and ex-spouses are interacting as adversaries. Worse, they've developed an exaggeratedly negative view, more fiction than reality, of the other partner.
So what is parental alienation (sometimes referred to as parental alienation syndrome)? And who does it?
Parental Alienation Syndrome
Parental alienation syndrome, a term coined in the 1980s by child psychiatrist Dr. Richard A. Gardner, occurs when one parent attempts to turn the couple's children against the other parent. A parent who is angry at the spouse or ex-spouse accomplishes this estrangement by painting a negative picture of the other parent via deprecating comments, blame, and false accusations shared with the children. They may also "hoard" the kids, doing all they can to thwart the other parent from spending time with them.
In my clinical practice, the alienating parent has most often been a mother who is turning the children against their dad. At the same time, I have also had multiple families in which Dad is the alienating parent, turning the children against their mother. In general, the alienating parent is the least emotionally healthy of the two; they're often more wealthy, as well, and are better able to afford legal challenges.
The sad reality is that parents who damage their children's natural affection for the other parent are doing serious—and even abusive—damage. PT blogger Edward Kruk, Ph.D., also writes about parental alienation. In one of his posts, he shares this important piece of research:
A survey taken at the Association of Family and Conciliation Courts’ annual (2014) conference reported 98 percent agreement "in support of the basic tenet of parental alienation: children can be manipulated by one parent to reject the other parent who does not deserve to be rejected."For the child, the biopsychosocial-spiritual effects of parental alienation are devastating. For both the alienated parent and child, the removal and denial of contact in the absence of neglect or abuse constitute cruel and unusual treatment... As a form of child maltreatment, parental alienation is a serious child protection matter as it undermines a basic principle of social justice for children: the right to know and be cared for by both of one's parents.
An alienating parent may show narcissistic or borderline tendencies. Narcissistic individuals tend to be self-absorbed, and most centrally, they show deficits in ability to listen to others' differing perspectives. Instead, they hyper-focus on what they themselves want, think, feel, and believe—without taking others' desires and ideas into consideration.
המחיר שהילדים משלמים על גירושים מכוערים
במסגרת מאבקי גירושים, יותר ויותר ילדים חשופים ל"שטיפות מוח" מצד אחד ההורים נגד ההורה השני, בהן קביעות שאין להן לרוב כל יסוד במציאות, מה שקרוי בשפה המקצועית "תסמונת הניכור ההורי". יש גם מצבים בהם ההורה המסית, בכלל לא מודע לכך, ואף אין לו כוונה שכך יקרה. אך יש משמעות לכל מילה, התנהגות, שפת גוף והשיח ליד הילדים.
את המושג "תסמונת הניכור ההורי" טבע הפסיכיאטר האמריקאי פרופ' ריצ'רד גארדנר, בשנת 1985. גארדנר קבע כי ישנן רמות חומרה שונות, כשמדובר בניכור הורי, כך לדוגמה ברמה הנמוכה הילד יכול שלא להישמע לדברי הוריו באופן חלקי.
קראו עוד:
ברמה החמורה יותר, ייתכן והילד יסרב לקבל כל מרות מצד ההורים או אחד מהם, וברמה החמורה ביותר הילד יכול לסרב באופן טוטאלי לכל קשר עם אחד מהוריו על רקע הגירושים. גארדנר, שהיה מוביל בתחומו ופורץ דרך באבחנה השיטתית של התופעה, רואה בחומרה מסע הכפשות מצד הורה אחד כנגד ההורה השני על גבם של הילדים, המונע מהם קשר בריא ועקבי עם ההורה השני.
מדובר בבני זוג ולהם שלושה ילדים. הם לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם וניהלו מערכה משפטית ארוכה. במהלך כל התקופה האב הסית את הילדים הסתה פרועה כנגד האם, ולא בחל בהאשמות קשות נגדה, כולל שהיא משוגעת. בעקבות ההסתות הקשות הילדים הגדולים ניתקו קשר עמה. האם סבלה מניכור הורי קשה ולא הצליחה ליצור קשר, ולו בסיסי עם ילדיה הגדולים.
הילדים מסגלים דרכי חשיבה קיצוניות
לצערנו הרב כחברה בה כל משפחה שלישית מתגרשת, התופעה של "ניכור הורי" (עם דרגות חומרה שונות) גורמת לילדים רבים נזקים נפשיים והתפתחותיים עצומים, בלתי הפיכים ומתמשכים.
הם מסגלים דרכי חשיבה קיצוניות ומעוותות. בוחן המציאות שלהם נפגע ונוצר פער בין הקיים במציאות לבין דימיונם. כמו כן, הם מפתחים חוסר אמפתיה, חוסר רגישות לסביבתם ומתנהגים בכוחניות.
הילדים אף עשויים "להעתיק" את אישיותו של ההורה המסית/המנכר ואינם פנויים לעיצוב אישיות משלהם. כך גם אין להם יכולת להתגבר על המשבר מרגע פרידת הוריהם, מה שלא מאפשר להם לנהל אורח חיים שגרתי ותקין.
לא פעם, נוצרת פגיעה ממשית בהבנת הילדים את כל מה שקשור במערכות יחסים. הם מפתחים חשדנות וסקפטיים באשר סיכויי הצלחתם להיות בזוגיות טובה משלהם. מדובר בתופעה קשה וכואבת שלא תמיד לבית המשפט הכלים לטפל בה. לא פעם השופטים חסרי אונים, כיוון שגם אם פסקו משהו לטובת ההורה המנוכר, הרי שבפועל המערכות שיש בידן היכולת לסייע להורים ו/או לילדים (ריגשית, חינוכית, פסיכולוגית) מצריכות שיתוף פעולה של שני ההורים, וכשאין כזה, זו בעיה.
הורים, האחריות אצלכם
להורים הכח והאחריות בהתנהלות ובתקשור הפרידה והמציאות החדשה לילדים. הורה אחראי ומיטיב צריך לדעת שילדיו אינם חלק מהמחלוקות שבינו לבין בן ו/או בת הזוג מהעבר.
מודעות ההורים להשלכות התופעה ההרסנית - קריטית. המחיר של התסכולים והקיטורים של אחד מההורים באופן ישיר ו/או עקיף כנגד ההורה השני הוא גבוה, ועליו כאמור ישלמו בעיקר הילדים. למחיר הזה יש השלכות בהווה ובעתיד, וללא ספק התסמונת תותיר צלקות רבות למשך כל חייהם.
אחת הדרכים היעילות לצמצום משמעותי של התופעה היא להתגרש בגישור. החיים חזקים יותר מכל פסק דין או הסכם, ושעליהם לפתור כל דבר לא על גבם של הילדים. חשוב לא להעמיד את הילדים בפני הדילמה הבלתי אפשרית - לבחור בין ההורים, רק משום שההורים בחרו שלא לחיות יחד. על ההורים לוודא ולדאוג לקשר עם ההורה השני, כך שכל ילד ידע שאפשר לסמוך על שני הוריו - מקור הביטחון בחייו.
הירשם ל-
רשומות (Atom)