למה אבות חשובים - הרצאה מעוררת השראה

What Representing Men in Divorce Taught Me About Fatherhood | Marilyn Yo...

לזכרו של ערן

 

כמו רוב הסבים והסבתות האחרים ברחבי הארץ, ערן  ואשתו, ענת -, אינם יכולים לראות את נכדיהם במהלך התפרצות הקורונה. מבחינתם, עם זאת, כאב הפרידה התחיל הרבה לפני המגפה. ערן וענת נפלו קורבן למקרה קורע לב של מה שאין להם ספק הוא ניכור הורי. הם מאמינים כי ד"ר נ. כלתם לשעבר הפנתה את נכדם כנגד אביו והפעילה מערכת של דמוניזציה גם לכל המשפחה המורחבת של אביו. "אם היית מתיישב וכותב את התסריט עבור המצב שלנו, לא היית יכול להמציא אותו", אומר ערן. "הדבר היחיד ששומר עלינו חצי שפויים הוא התקווה שכאשר הנכד  יגיע לגיל ויראה בעצמו, הוא יבין שלא היה שום דבר רע באביו או בנו. לרוע המזל נהיה זקנים מדי אז. " הפעם האחרונה שערן ראה את נכדו, כיום בן 10, היה באירוע ציבורי לפני כארבע שנים. "הוא אפילו לא הסתכל  עלי או על אשתי, על סבתא שלו. הוא ברח  מהמקום מפוחד. זה נורא שהורה יכול לעשות את זה  בהתעלמות מוחלטת של כל המערכת", אומר ערן, שלא מהסס לקרוא לתופעה  "התעללות בילדים ". בני הזוג נהנו ממה שחשבו שהוא קשר טוב עם כלתם לפני הגעתו של התינוק. אחר כך, "זה היה כאילו המשפחה שלה החליטה שיהיו כאן רק קבוצה אחת של סבים וסבתות", אומר ערן. במאי האחרון הכיר ארגון הבריאות העולמי רשמית בתסמונת הניכור ההורי לראשונה, והחליט לכלול אותה בתיקון ה -11 של הסיווג הבינלאומי למחלות, שנכנס לתוקף בתחילת 2022. המונח נטבע בשנות השמונים על ידי ד"ר ריצ'רד גרדנר, פסיכיאטר אמריקאי.

 

ערן נפטר לפני כמה ימים ממחלת הקורונה ולא זכה לראות את נכדו...

פוסט זה מוקדש לזכרו

טיפים להתמודד עם ניכור הורי נרקיסיסטי

 

קיימים מחקרים מעטים על ניכור הורי נרקסיסטי  ורבים שחוו היבט זה של נרקיסיזם נואשים מלמצוא עזרה. מאמר זה נכתב בכדי לטפל בנושא מנקודת מבט פסיכולוגית בלבד, במטרה לספק למתמודדים עם סיטואציה זו טיפים ואסטרטגיות. עם זאת, ניתן ולעתים חובה  גם לפנות לסיוע משפטי. 

 הי ניכור הורי?

תסמונת ניכור הורית נרקיסיסטית מתייחסת למניפולציה פסיכולוגית של ילד על ידי הורה מנכר (ההורה הנרקיסיסטי). המניפולציה מביאה בדרך כלל לדחייה,  זלזול וחוסר אמפתיה  של הילד כלפי ההורה האחר.

 אמנם ניכור הורי עשוי להתרחש גם כאשר נרקיסיזם אינו מהווה גורם מרכזי , אך למטרות מאמר זה אדון בניכור הורי שמניע הורה נרקיסיסטי וזהו אכן בדרך כלל הגורם העיקרי.

אם אתה ההורה "המנוכר" הסובל מתסמונת זו, או אם אתה מנסה לעזור להורה מנוכר, האסטרטגיות הבאות עשויות להועיל.

התכונן, יתכן שתצטרך להיאבק , גם אם אתה מעדיף להימנע מסכסוך

 חלק מההורים המנוכרים מכנים  זאת קרב, בעוד שאחרים מצאו את המונח קל מדי והעדיפו "מלחמה". גם   כשאתה לא רוצה להילחם עם ההורה המנכר, ההתנהגות שלהם עשויה להכריח אותך לנקוט בפעולה כדי לשמור על משמורת או ביקור של ילדך( ובחלק מהמקרים גם תפסידו במלחמה)

ייתכן  אפילו שניסית לשתף פעולה עם ההורה המשותף שלך. יכול להיות שהצעת למצוא מטפל ואפילו לנסות להביא אותם לטיפול זוגי או לייעוץ משפחתי . אך אם האדם הסובל מנרקיסיזם אינו מעוניין להשתתף בטיפול, אינו מאמין שעשה דבר רע, או שאין לו שום רצון להשתנות, סביר להניח שלא תגיע רחוק. חשוב  להבין שהאשם איננו בך , האדם הסובל מנרקיסיזם אולי כבר הצליח לפגוע בתחושת העצמי שלך בדרכים רבות והוא נחוש לגזול ממך את ילדך כי העניין עומד בלא פחות מ"סלע קיומו". מדובר באדם חולה ואין אפשרות להגיע אתו לשיח או להבנה

מקום טוב להתחיל בו הוא להבין כיצד להשלים  עם המציאות.  אל תנסו להחריש או להשתיק את הרגשות שלכם . סביר להניח שיהיו לכם מחשבות, ורגשות שליליים , אך ייתכן שתוכל לעבד אותם טוב יותר על ידי שיחתם עם חברים ובני משפחה או עם מטפל ואפילו על ידי כתיבת יומן .

הכן תכנית   ובנה  את המשאבים שלך.

 ההתמודדות עם ניכור הורי אינה קלה. זה יכול להיות כואב ביותר כאשר ילדיכם מתנגדים לניסיונות שלכם לחבור  אליהם או מתעקשים  לראות אתכם כהורה "הרע", מה שקורה  לעתים קרובות. מתוך הפגיעה  שלך, או מתוך רצון לעשות מה שטוב לילדים שלך, אתה עשוי לתהות אם עדיף לוותר על המאבק על  זכותך להורות לילדים שלך או אפילו על יכולתך לראות אותם ככל שתרצה.

אי אפשר להילחם בכל הקרבות לבד. תזדקק למשאבים רבים כדי לנווט בשטח הקשה הניצב לפניך. כמה מהמשאבים פוטנציאליים כוללים בעלי ברית, מומחים משפטיים, אסטרטגיות של טיפול עצמי, חבר או יועץ טוב, קריאת ספרים או מאמרים בנושא.  אם אדם מתמרן אותך כמו גם ילדיך, המניפולציה עשויה להגיע למצב בו אתה מרגיש כאילו אינך מסוגל לסמוך על תפיסת המציאות שלך.  חבר או בן משפחה  שיהיה נוכח כשאתה צריך לנהל דיונים עם ההורה המנכר  עשוי להיות דרך מועילה להישאר מקורקעים. יועץ טוב יכול לעזור לכם לבחון את הדרכים הטובות ביותר  לנסות לדבר על המצב עם ילדיכם או לחשוב על דרכים חדשות או פתרונות יצירתיים.

 יכול גם להיות מועיל להצטרף לקבוצת תמיכה להורים המושפעים מניכור הורי. אם אינך יכול למצוא אחד מקומי, עדיין תוכל למצוא משאבים מועילים ותמיכה באינטרנט. אם אתה יכול למצוא אנשים שחוו מצבים דומים, העצות שלהם עשויות להיות מועילות, לפחות כצורה של תמיכה. 

פתחו תוכנית בעזרת היועץ המשפטי שלכם לטפל ולהתמודד עם טענות העלולות להישמע נגדכם. האם יש לך הוכחה נגד טענות שאתה יודע שהן שקרים והשמצות. שמרו תיעוד של כל אירוע או אמירה .  דאג שיהיה לך חבר או בן משפחה מהימן כשאתה פוגש את ההורה המנכר או כדי לאסוף או להוריד את ילדיך. 

בשורה התחתונה, קיום חברים ומשפחה תומכים יכול לעזור לכם לעמוד באתגר הזה. אתה זקוק לאנשים האלה כדי שתוכל לעבד את רגשותיך, לקבל עצות טובות ולפתח תוכנית לעתיד. 

שמור על עצמך.

 אני מאמין שחשוב במיוחד לזכור לאהוב את עצמך ביחוד בפרק זה של חייך. תרגל סליחה כלפי עצמך על טעויות קטנות שעשית בעבר, כבן זוג או כהורה, והציע במקום זאת חמלה  והבנה. זכרו חמלה עצמית ( לא רחמים ) חיונית להמשך !

 גם הבריאות הגופנית שלך חשובה. כדי לשמור על בריאות גופנית טובה, נסו לאכול אוכל בריא  והקפידו לישון ולהתעמל. שים לב לקשר בין בריאות רגשית לגופנית: קיום אנשים מאושרים ובטוחים במעגל ההשפעה שלך יכול לעזור לך להישאר חיובי ולשמור על צלילות דעתך. זה יכול להיות אפילו יותר קשה לעמוד בלחץ אם לא תעמידו את הבריאות הנפשית והגופנים שלכם בראש סדר העדיפויות שלכם.  

 אם אתה אדם דתי או רוחני , פנייה למנהיגים רוחניים או דתיים בקהילה שלך  יכולה לעזור לכם להרגיש חזקים יותר ולהקטין את בדידותכם.

 נהגו  בחוכמה.

 חשבו על אסטרטגיות שההורה המנכר השתמש בהן בעבר כדי לתמרן אתכם וזכרו לא לאפשר לאותן טקטיקות לעבוד עליכם כעת. זה יכול להיות קשה להבין שמתמרנים אותך בזמן שזה קורה, במיוחד כשאתה דואג בעיקר לילדיך. נסה להשתמש ברגשות שלך כמדריך. האם אתה מרגיש כועס, מבולבל, אשם או מתבייש  ? קח רגע לשקול מדוע אתה מרגיש ככה. 

 אם אתה מאמין שעושים עליך מניפולציה, אל תרשה לעצמך להגיב בלהט, אלא תכנן מראש מתי ואיך להגיב . שוחח על האפשרויות שלך עם היועץ שלך. פיתוח גבולות איתנים ודבקות בהם יכול לעזור לך להימנע מ"מלכודות ".

אם במהלך מערכת היחסים שקיימת עם ההורה המשותף שלך, צברת ידע על הטקטיקות המסוימות בהן השתמשו - שקר , הפרת גבולות, כעס או משחק הקורבן, עד כמה שם - ייתכן שתוכל השתמש בידע זה, ולו רק כדי להכין ולהתריע מראש. 

 אתה עלול להרגיש כעס ורגשות דומים אחרים כלפי ההורה השני. יתכן ובחרת לתרגל סליחה. יתכן שתבין את מעשיהם נובעים  מבעיות נפשיות כגון נרקיסיזם. לא משנה איך אתה חושב על המצב, זה יכול להיות מועיל להישאר רגוע כאשר אתה מתמודד באופן אישי עם ההורה המנכר.  נסה להכיל את הרגשות והרגשות שלך במקום לתת להם את תגובה שהם עשויים לחפש.  

 דע את חולשותיך.

 ההורה השני כנראה כבר מכיר את חולשותיך, והוא עלול  לנסות להשתמש בהם נגדך.

אני מאמין שהדרך הטובה ביותר נגד ניצול חולשותיך היא להכיר את חולשותיך בעצמך. היו כנים ופתוחים עם עצמכם. אם זה משהו שאתה נאבק בו, זה יכול לעזור לחקור את זה עם חבר או בן משפחה .  פיתוח כוחך האישי יכול לעזור לך ללמוד לקבל את חולשותיך כחלק ממך ולאמץ אותן. אם יש היבטים אלה שאתה יכול ורוצה לשנות, אתה יכול לעבוד על תוכנית לעשות זאת.

אבל אפילו פשוט להכיר בתחומי החולשה שלך זה תרגיל נהדר בקבלה עצמית מצד שני אל תאבד את ההתמקדות בחוזקות שלך, מכיוון שאתה מכיר בחולשותיך.

 

אל תתחרו.

 לפעמים הורים מנסים לקנות את הנאמנות של ילדיהם באמצעות הבטחות, מתנות ושאר פיתויים

זה יכול להיות קשה לעמוד בפני הדחף להתחרות, אך במקום זאת, נסה להתמקד בעצמך ובערכי ההורות שלך. עדיין חשוב שתבין את הדילמה שעומדים בפני ילדיך. ללא הבנה מלאה של המצב, אמצעים אלה אינם מושכים אותם . 

מה שעשוי להביא לך שקט נפשי גדול יותר מאשר ניסיון להתחרות עם ההורה המשותף שלך הוא התחשבות במה שיש לך להציע לילדיך. מהם החוזקות והערכים האישיים שלך? למרות שאולי הם לא מוחשיים או בעלי ערך כספי, "מתנות" בעלות ערך פנימי יקיימו את ילדיכם לאורך כל חייהם

תהנה מהחיים שלך.

  שמירה על גישה חיובית אל מול המאבק והעצב יכולה להיות קשה, אך נסו לתרגל הכרת תודה על ידי  ידי התעוררות בכל בוקר וקבלת פנים ליום. שימו לב לדברים הטובים שיש לכם וקחו בחשבון את הדברים בחיים שאתם אסירי תודה עליהם, במקום להתמקד בשלילה.  ילדים עשויים באופן טבעי להימשך לכוח. אם תוכלו להראות לעצמכם ולילדיכם כוח  בונה , חיובי ובלתי מעורער וחיובי ואמונה בעולם טוב יותר , יתכן שתוכלו למזער את נזק שנגרם על ידי ההורה השני. זה עשוי, למעשה, להיות אחד הדברים החשובים ביותר שאתה עושה עבור ילדיך בטווח הארוך.  המתנה הגדולה ביותר

  אני מקווה שחלק מהאסטרטגיות הללו מועילות כשאתה מנסה לנהל את האתגרים שתתמודד אותם בזמן שאתה חווה ניכור הורי. התעללות נרקיסיסטית היא לעתים קרובות כל כך נוראה ומניפולטיבית , עד שקשה לאנשים שלא חוו אותה להבין היטב עד כמה היא קשה.  לא משנה כמה תמיכה יש לך, אתה עלול להרגיש לבד, כאילו לאנשים אחרים בחייך אין מושג מולה אתה עומד.  זכרו שבסופו של יום עליכם להמשיך לחיות את חייכם ולא לתת להורה המנכר , החולה בנפשו, להרוס את חייכם

 

 

מתי להרים ידיים ?

 

 נתקלתי לאחרונה בהרבה שאלות בנושא הכאוב של מתי הורה אוהב, אחראי אבל ריאליסט  והעיקר שפוי ובריא נפשית, צריך לסיים את המאבקים המשפטיים בתגובה למלחמת  הניכור של "ההורה האחר". כמי שיש לו ניסיון רב (ומר) בנושא הייתי מגדיר זאת בצורה הבאה, ברגע שתבינו ש"החבר'ה הטובים" לא תמיד מנצחים וכל מה שאתם עושים הוא ניסיון להשיג צדק, ( אבל ברור לכם , באותה נקודה, שהנתק הושלם) זה הזמן להפסיק.

 

אין מעשה נורא יותר מאשר הרצון של ההורה המנכר  לשבש או להרוס מערכת יחסים אוהבת בין ההורה השני לילדיו. אם היית קורבן למעשה כזה, ייתכן שהמחשבה הראשונה שלך הייתה "זה בלתי אפשרי, ומה שלדעתי קורה לא באמת קרה"  ההתפכחות וההכרה במציאות מובילה למאבקים משפטיים ממושכים ולעתים יקרים, למיצוי רגשי, נפשי ורוחני, ולמעגל של הפללה וכעס שיכול להימשך שנים.

 

בינתיים, ילדיכם נתפס באמצע משהו שהם לא מסוגלים להבין, כל מה שהם יודעים זה שמישהו אמר להם משהו, והם צריכים לנסות להבין במה להאמין ובמי להאמין. עליהם לנסות  להרגיש בטוחים בתוך כל הבלבול הזה, מצב שילדים אינם מצוידים לעמוד מולו  ואין להם כמובן את היכולת להתמודד עם  מורכבות רגשית מסוג זה.  אם אנחנו כמבוגרים, מתקשים  להתמודד עם מצב זה, דמיינו עד כמה הילדים  שלכם  מרגישים  המומים ומבולבלים.

 

אני מאמין שמגיע זמן שמישהו צריך להחליט להפסיק לנהל את המאבק בבית המשפט. מישהו צריך להודות בתבוסה.  זה נשמע לא נכון ומרגיש נורא אך יתכן שזו הדרך הכנה והיעילה היחידה. 

 .

קבלה היא לרוב השלב האחרון בתהליך האבל.“מישהו עשה לי דבר נורא, לי ולילד שלי. מה תהיה תגובתי? "

 

אישה שאני מכיר נאבקה בניתוק שנכפה עליה בכל כוחותיה. המאבק הוביל אותה  לפשיטת רגל כלכלית, האישה הפכה סחוטה ומבודדת רגשית ולבסוף גם לא מסוגלת לעבוד כתוצאה מהמחלה הקשורה במתח שנגרמה על ידי שנים של מאבקי בית משפט. האישה נלחמה במשך שנים בסוציופת נרקסיסטי שמחלתו הנפשית אפשרה לו  ללכת עד אינסוף כדי למנוע מילדיה לדעת מי היא באמת  מילת המפתח כאן היא "היתה", כי לאחר שנים של מאבקים משפטיים, היא למעשה הפכה לאדם שכביכול היה הסיבה לנתק מילדיה  לא מסוגלת לפרנס את עצמה או כל אחד אחר, חלשה פיזית, סחוטה נפשית וחברתית  למעשה,  בן זוגה היה  יכול היה  כעת לומר לכל אחד מהילדים : "תראה, עדיף שלא תראה את אמא שלך. היא לא יכולה לטפל בעצמה, והיא בהחלט לא יכולה לעשות הרבה בשבילך. עדיף שתישאר כאן איתי".   גם אם הילדים היו מסוגלים לראות את אמא שלהם כפי שהיא, הם היו רואים כעת אישה שבורה וחלשה שנאבקה לקום כל בוקר ולעבור את היום.

 

לעתים קרובות אני שומע צדדים נלחמים מצהירים כי הם "יילחמו עד הסוף המר"  זה  נשמע ממש אמיץ,  נחוש ואוהב. אחרי הכל, מי לא "ילחם" על ילדיו? אבל אם  "סוף מר" מסלק את היכולת להמשיך בחייך וגורם לך לקפוא בזמן ,כשאתה לא עושה דבר בזמן שאתה ממתין  לשיבת ​​ילדיך, אז עדיף לוותר ולא להגיע לאותו סוף.

  

הספרות העכשווית בנושא ניכור הורי אומרת שלעתים ילדים מצליחים להרחיק מהם את מערכת השקרים של ההורה המנכר ויוצרים קשר מחודש עם ההורה שננטש. כאשר ילדים מסוגלים לשקול או לבדוק  באופן עצמאי עובדות, הם מגיעים לעתים להבנה חדשה של מי אמר את האמת ומי לא. ואז אולי, הם עשויים לחפש את ההורה המנוכר. הסיכוי לכך הוא קלוש, אבל זו אפשרות.

 

האם לא היית רוצה להיות אדם שלם, שמח, פורה אם ילדך יחליט להיכנס שוב לחייך?  האם אינך רוצה להיות מסוגל להיות לדוגמה לילד, (ללא קשר לגיל הילד)  להראות שהרוע אינו מתגבר על הטוב?

 

מובן שאם ילדכם עובר התעללות או פגיעה, עליכם  לפעול במרץ ובאחריות למנוע את הפגיעה בו, אך אם ילדכם מאושר ובטוח היכן שהוא נמצא, הקדישו מחשבה  לשאלה כמה זמן תמשיכו להלחם,  לככעס ושנאה לשלוט בחייכם, אחרים ישפטו אתכם לשלילה בגלל שלא כיליתם את אגורה האחרונה (וכל מה שתוכלו ללוות) בבית המשפט אבל התעלמו מהביקורת,  ותרו על המאבק וחזרו לחיות את חייכם.

 

אפשר להתאושש מהניכור ההורי ולחיות חיים מלאים, חיים של סיפוק אושר ואהבה

 

הפגיעה בקשר בין הורה וילדו היא דבר נורא וההורה המנכר ראוי לכל עונש אבל מעשה נורא לא פחות הוא לכלות את עצתכם  במלחמה בה לא תוכלו לנצח.

 

אתה יכול לתחזק אלבומים, לכתוב מכתבים, ליצור אומנות,  ולעשות דברים אחרים כדי לנצור  את מערכת היחסים שלך עם ילדכם. אתם יכולים ליצור אתר או בלוג שבו הילד שלכם עשוי למצוא אתכם  ולראות מי אתם באמת ושאתם אוהבים אותם, למרות מה שקרה ומה שאולי נאמר. דברים אלה עשויים להעניק לך נחמה ולעזור לכם להרגיש מחוברים לילדך.  אבל לא פחות חשוב באותו זמן שאלו את עצמכם בכל רגע "האם מה שאני עושה באמת טוב בשבילי" ואם לא הפסיקו, וותרו !

 

רק אתם יודעים  מתי להגיד "מספיק". זה יכול להיות בשבוע הבא, או בשנה הבאה. או בעוד חמש שנים. אם או כאשר יגיע אותו יום בו אתם יודע שעשיתם כל מה שאתם יכולים  תוך כדי שמירה על עצמכם, אל תפחדו לומר: "אני לא אלחם יותר."