ניכור הורי ותכונות אישיות

ניכור הורי הוא סוג של התעללות בילדים שבה הורה אחד (ההורה המנכר) מפנה ילד נגד ההורה השני (ההורה המותקף או המנוכר). ניתן לעשות זאת במגוון שיטות, כולל:

• הפצת שמועות שווא על ההורה המותקף
• מניעת מידע על ההורה המותקף מהילד
• עידוד הילד לשנוא או לפחד מההורה המותקף

לניכור הורי יכולה להיות השפעה הרסנית על ילדים. הניכור ההורי יכול להוביל לדיכאון, חרדה, הערכה עצמית נמוכה, ואפילו בעיות בריאותיות פיזיות  וכמובן גם להקשות על ילדים ליצור מערכות יחסים בריאות בבגרות.

יש כמה מחקרים המצביעים על כך שתכונות אישיות מסוימות וחוויות חיים מסוימות עשויות לגרום לאדם לעסוק יותר בניכור הורי. לדוגמה, אנשים נרקיסיסטים, שתלטניים או חסרי ביטחון עשויים לנסות לשלוט במערכות היחסים של ילדיהם עם ההורה השני שלהם. אנשים שחוו התעללות או הזנחה בילדותם עשויים גם להיות נוטים יותר לעסוק בניכור הורי כדרך להתמודד עם הכאב שלהם.

הנה כמה מתכונות האישיות וחוויות החיים שעשויות להגביר את הסיכוי שמישהו יעסוק בניכור הורי:

• נרקיסיזם: לנרקיסיסטים יש תחושה מנופחת של חשיבות עצמית וצורך בהערצה. הם עשויים לראות את ילדיהם כשלוחה של עצמם ולהרגיש מאוימים ממערכת היחסים של ההורה השני עם הילד.
• שליטה: אנשים שתלטניים עשויים לנסות להפעיל שליטה על חיי ילדיהם בכל התחומים, כולל מערכות היחסים שלהם עם ההורה השני. הם עשויים להשתמש באיומים, הפחדה או מניפולציה כדי להשיג את מבוקשם.
• חוסר ביטחון: אנשים חסרי ביטחון עלולים להרגיש מאוימים ממערכת היחסים של ההורה השני עם הילד. הם עשויים לדאוג שהילד יאהב את ההורה השני יותר מהם, או שההורה השני יהיה הורה טוב יותר.
• התעללות או הזנחה: אנשים שחוו התעללות או הזנחה בילדותם עשויים להיות נוטים יותר לעסוק בניכור הורי כדרך להתמודד עם הכאב שלהם. הם עשויים לראות בהורה השני איום או תזכורת לכאב שלהם, ועשויים לנסות לשלוט או לבודד את הילד מהם.

חשוב לזכור שגם הורים הנראים כלפי חוץ מצליחים ובריאים נפשית עלולים לסבול מפגיעות נפשיות שיהפכו אותם להורה מנכר. 

אם אתם חוששים שילדכם עלול לחוות ניכור הורי, חשוב לפנות לעזרה מאיש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש. אולי הם יכולים לעזור לך להעריך את המצב ולפתח תוכנית כדי להגן על הילד שלך.

האם בעלי מקצוע חשופים לתביעה ?

להאזנה 

CHATGPT מצטרף למערכה

 ביקשנו מ  CHATGPT , תכנת התבונה המלאכותית,  לשאת את קולו.ה ולכתוב לנו שיר על ניכור הורי ואלה דבריו.ה. חבל שבעלי הבינה הטבעית, ההורים המנכרים לא ניחנים בתבונה יתירה.

Parental alienation, a pain so deep, A wound that cuts and never seems to heal. A child torn apart, their love manipulated, Their bond with one parent disintegrated.

The hurt and anger, the confusion and fear, All feelings that the child holds dear. For they are caught in the middle of a war, A battle not of their own, one they can't ignore.

But still they love, with all their might, Hoping for a chance to make things right. To reunite with the parent they've lost, To mend the bond that has been tossed.

But until that day, they must endure, The pain and heartache, the hurt and lore. For parental alienation is a cruel fate, One that we must strive to eliminate

גרושתי מסיתה את ילדי נגדי , מה לעשות ?

המצב בו גרושתך  מרחיקה את ילדך ממך , הוא מצב  מצב מאוד קשה וכואב. לפני שאתה פונה לעזרה משפטית הדבר הטוב ביותר לעשות במצב זה הוא לנסות לקיים תקשורת פתוחה וכנה עם אשתך וילדיך. תן להם לדעת איך ההתנהגות שלהם משפיעה עליך ונסו להגיע לפתרון ביחד. אם זה לא עובד, אז  עשוי להיות מועיל לבקש תמיכה מבני משפחה אחרים, חברים או מטפל שיכול לעזור לך להתמודד עם הבעיה. 

חשוב ביותר, זכור לדאוג לעצמך ולתעדף את הרווחה שלך בעיות של ניכור הורי לא נפתרות במהירה ועלולות גם לא להיפתר לעולם(בחלק גדול מהמקרים) .חשוב  להציב גבולות עם אשתך וילדיך כדי להגן על עצמך מפני פגיעה רגשית נוספת!

הויכוח על תורתו של גרדנר

 ריצ'רד א. גרדנר, MD, היה פסיכיאטר  אשר טבע לראשונה את המונח "תסמונת הניכור ההורי" (PAS) בשנות ה-80. גרדנר הציע ש-PAS היא הפרעה שבה ילד מתנכר להורה אחד עקב השפעתו של ההורה השני. גרדנר האמין ש-PAS היא הפרעה פסיכולוגית מובהקת, והוא פיתח מערכת קריטריונים לאבחון שלה. הרעיונות של גרדנר לגבי PAS היו שנויים במחלוקת והיו נושא לוויכוח רב בקהילות הפסיכולוגיות והמשפטיות. כמה מומחים מתחו ביקורת על עבודתו על PAS, בטענה שזו אינה הפרעה פסיכולוגית תקפה וכי היא אינה נתמכת בראיות מדעיות. אחרים הגנו על עבודתו וטענו ש-PAS היא בעיה אמיתית ומשמעותית שיכולה להיות בעלת השלכות חמורות על ילדים ומשפחות. 

למרות המחלוקת סביב PAS, לרעיונותיו של גרדנר הייתה השפעה משמעותית על האופן שבו המערכת המשפטית מתייחסת לנושאי משמורת וביקורים. בתי משפט רבים ואנשי מקצוע משפטיים מכירים את PAS ועשויים לשקול זאת בעת קבלת החלטות לגבי משמורת וביקורים. עם זאת, לא כל בתי המשפט ומערכות המשפט מכירים ב-PAS או מתחשבים בה בעת קבלת החלטות, ולכן חשוב לכל מי שמעורב בתיק משמורת או גירושין להבין את המערכת המשפטית וכיצד היא עשויה לטפל בסוגיית ה-PAS.

איך מתמודדים עם ניכור הורי ?

 קשה לתת תשובה סופית לשאלה זו, שכן הגישה הטובה ביותר לטיפול ב-PAS (תסמונת ניכור הורי) תהיה תלויה במגוון גורמים, כולל התסמינים הספציפיים והגורמים הבסיסיים למצב. PAS הוא מצב שנוי במחלוקת ולא מובן, ואין הסכמה בין אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש על הדרך הטובה ביותר לטפל בו.

עם זאת, כמה גישות נפוצות לטיפול ב-PAS עשויות לכלול טיפול פרטני לילד, טיפול משפחתי ו/או תיווך. בטיפול פרטני, הילד עשוי לעבוד עם מטפל כדי לטפל בכל נושא רגשי בסיסי וללמוד מיומנויות התמודדות להתמודדות עם ההשפעות של PAS. בטיפול משפחתי, הילד והוריהם עשויים לעבוד עם מטפל על מנת לשפר את התקשורת ולהפחית קונפליקטים בתוך המשפחה. ניתן להשתמש בגישור כדי לעזור לילד ולהוריהם לפתור מחלוקות ולהגיע לפתרון הסכמה הדדית.

כמו כן, חשוב שהילד יקבל תמיכה ממבוגרים אחרים שאפשר לסמוך עליהם, כגון מורים, מאמנים או חברי משפחה. מבוגרים אלו יכולים לספק השפעה חיובית ולעזור לילד לפתח מערכות יחסים בריאות מחוץ למשפחה.

בסך הכל, הגישה הטובה ביותר לטיפול ב-PAS תהיה תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה לגופו. חשוב לפנות לייעוץ של איש מקצוע בתחום בריאות הנפש שיש לו ניסיון בעבודה עם PAS.