על טיפול המערכת המשפטית - מערכת בתי הדין הרבניים

בימים אלה אנחנו שומעים על מחלוקות בקביעת הרכבו של בית הדין הגדול 

למי שאינו יודע מדובר במקבילה של בית המשפט העליון , זו הערכאה העליונה אליה מובאים ערעורים על פסיקות של בתי הדין האיזוריים 

כרגע נמצאים בהרכב שני הרבנים העליונים שעם כל הכבוד ומבלי להתייחס לשאלה כיצד נבחרו לתפeידם איש מהם איננו בעל הכשרה משפטית , ניסיון שיפוטי  או ידע  המכין אותם לתפקיד של הפוסק הבכיר במערכת בתי הדין 

רבות מדובר על בעית העגונות ועל תפקידם של בתי הדין בנסיון לפתור את הבעיה . אין ספק שבעית העגונות והגברים מסורבי הגט ( שמספרם גדול ממספר העגונות אבל למען הסדר הטוב חשוב לציין שברוב המקרים ההשפעה של סירוב הגט על גברים קטנה בהרבה ) היא בעיה חמורה וההתנהלות של בתי הדין ובית הדין הגדול בנושא היא שערוריתית אבל כל העניין  מתגמד מול הרשלנות בטיפול בבעיות הניכור ההורי 

בתי הדין הרבניים ( כמו גם בתי המשפט למשפחה ) מתנהלים כאילו יש בפניהם כל הזמן שבעולם . ובאמת כאשר מדובר בחלוקת רכוש ואפילו בנושא של סרבנות גט ,כמה חודשי דחיה לא יעלו הרבה ולא יורידו . לא כך המצב שמדובר בבעיות של סרבנות קשר ומשמורת , בחייו של ילד , ובודאי ילד צעיר , מספר חודשים הם נצח ! . ניהול 2-3 דיונים  בתיק במהלך שנה סותם את הגולל על סיכויו של ההורה המנוכר לראות אי פעם את ילדיו 

כדי להציל את אלפי ההורים והילדים הסובלים מניכור הורי בתי הדין חייבים לנהל דיונים רצופים ותכופים (בהפסקות של לא יותר מכמה ימים בין דיון לדיון ) שאם לא כן לא תפתר הבעיה !