בכל פעם שאתם שומעים על מעשיה של ד"ר קריץ , זכרו זה עלול להגמר כך

 

התאבדויות שקטות שאיש לא שמע עליהן

התקשורת מתעלמת, המערכות עוצמות עין, אך תופעת הניכור ההורי כלפי אבות גרושים מניבה תוצאות קשות, בהן גם התאבדויות.

תגיות: ניכור הורי התאבדות מיוחדים אבות הורים גירושים

שמעון כהן - ערוץ 7 , ד' בתמוז תשפ"א 14/06/21 17:25 | עודכן: 00:06

שיתוף

הורים וילדים

צילום: ISTOCK

בחודש האחרון התאבדו ארבעה אבות בהליכי גירושין או אחרי הגירושין שנוכרו מילדיהם במשך שנים. על האירועים הללו שלא זוכים לתשומת לב ציבורית ותקשורתית שוחחנו עם ד"ר רונית דרור, חוקרת בתחום אלימות בין בני זוג ופעילה למען שיוויון מגדרי.

13:04

שקט ציבורי. ד"ר דרור

"בכל מה שקשור לתופעות של מצוקות גברים, כמו אלימות נגד גברים, תלונות שווא בהליכי גירושין, ניתוק של אבות והניכור ההורי שגורם שנאה של ילדים כלפי אבות, בכל אלה יש מסך השתקה והתעלמות של התקשורת וגם של הכנסת", אומרת ד"ר דרור. "אלה תופעות אכזריות שגובות מחירים. גברים בהליכי גירושין מתאבדים פי שמונה, ובכלל פי ארבע מנשים".

על אירועי ההתאבדויות האחרונים היא מספרת כי "בכל פעם שנכנסתי לפייסבוק דיווחו לי על עוד התאבדות, נכנסתי כדי לראות במי מדובר, ואלו אנשים שנותקו מהילדים שלהם. באחד המקרים מדובר באב שרדף אחרי הילדים שלו עד לנגב והאישה לא נתנה לו לפגוש אותם, מדובר במשפחה מהציונות הדתית".

בדבריה היא מציינת כי בהחלט יתכן וההחלטה הקשה להתאבד נבעה ממכלול סוגיות הנובעות מהליך הגירושין הפוגעני שהאבות עוברים, אך הניכור ההורי הוא המכריע שבהם. "אולי זה גם נוגע לתלונות שווא, למחירי המזונות שהם לא יכולים לעמוד בהם, לרדיפת המשטרה וההוצאה לפועל. יש הרבה מרכיבים שמביאים אותם למעשה, אבל בחודש הזה זה בעיקר תופעת הניכור ההורי". עוד היא מציינת כי לבד מהאבות "התאבדה גם אימא בגלל ניכור הורי". ד"ר דרור מוסיפה ומציינת כי "בסופו של יום ילדים מנוכרים יהפכו להורים מנכרים".

באשר לשתיקת התקשורת סביב התופעה ומשמעויותיה, אומרת דרור כי לכך "יש הרבה סיבות", והראשונה שבהם קשורה בתפיסת עולם קדומה ולפיה "גברים לא מעניינים, וזה לא מהיום", כלשונה. "לאורך כל ההיסטוריה מוות של גברים היה פחות נחשב ממוות של נשים, למרות שגברים הם שמגנים על חיי נשים וילדים. ערך החיים שלהם פחות מחיי נשים. אנחנו חסרי אמפתיה כלפי גברים".

תפיסה קמאית זו מתווספת, לדברי ד"ר דרור "לתנועה הפמיניסטית שהוקמה לאיזון זכויות" ויחד נוצרה מטוטלת שלדבריה "כוח חזק, גם ברמת ההון הפוליטי. יש הרבה עמותות נשים עם תקציבי עתק שלא מוכנות להתחלק עם ההון הזה עם גברים. כיום יש המון פתרונות לנשים ואפס שקלים שמיועדים לפתרונות עבור גברים במצוקות שכאלה".

באשר להתייחסות התקשורתית המבקשת לאזן בין נפגעים ונפגעות של תקיפות מיניות, אומרת ד"ר דרור כי בנושא זה קיים ניסיון לאזן ולא להתייחס רק לנפגעות משום שגם כאשר מדובר במותקפים גברים התוקפים הם גברים, מה שמקל מאוד על ארגוני הסיוע להתייחס למצוקתם.

האם יתכן שגם לגברים יש חלק באחריות להתעלמות זו, בשל החשש לספר על מצוקתם ולפגוע בכך במעמדם, לעומת הנכונות של נשים לספר על מצוקתן לחברות וכיוצא באלה? ד"ר דרור משיבה: "גם נשים בתחילת הדרך חששו והתביישו ויש גם היום נשים שמתביישות ולא מספרות על מה שקורה מאחורי הדלתות הנעולות. היום הן יותר נחשפות בפנים גלויות וכו', אבל גברים מעצם טבעם מאוד מתקשים לדבר על חולשתם ולכן הקושי והמגבלה שלהם חמורה יותר. גברים מתקשים לשתף פעולה כדי להגן על עצמם". לטעמה נכון דווקא משום הקושי לדבר על מצוקת הגברים ראוי היה שארגוני סיוע ימצאו לנכון להבליט תקשורתית את המצוקה על מנת להביא אותה למודעות בדרך לפתרון, אך למרות זאת קיימת התעלמות ציבורית כוללת.

במציאות הקיימת, "מה שקצת קורה זה שנשים מתגייסות למען הגברים הללו. בתחילת הדרך, לפני כשמונה שנים, תמכו בי יותר גברים ועכשיו יש יותר נשים שמבינות שאנחנו במצוקה אדירה. זה לא פוגע רק בגברים כי לאבות האלה יש בנות ואמהות ואחיות, ואב שמתאבד משאיר את כולם סביבו שכולים ויתומים. זה פוגע בחברה כולה. ההתעלמות מהתופעות האלה, חוסר מתן הסיוע זה פשע נגד האנושות וחתומים על זה חברי הכנסת, בתי המשפט, מערכות המשטרה, הרווחה, התקשורת ועוד".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו >

שופט אמיץ , החלטה נכונה ועוד אב שלא יזכה לפגוש את ביתו

 

לה"מ בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו	59439-10-17 02/03/2021
בפני השופט: ארז שני
- נגד -
המבקש: ד. ח. עו"ד מיכאל גבור עו"ד יסמין בן-ריטן	המשיבה: ר. ז. . נוכחים עו"ד דן לימור (מטעם הסיוע המשפטי)

האפוטרופא לדין לקטינה – עורכת דין זהבה סנדרס

החלטה

 

ביום 28.01.2021 באו לפניי הצדדים שעניינם מתברר לפני המותב העיקרי, כבוד השופטת פינקלשטיין-שביט, במסגרת הנוהל הקיים במחוז תל אביב – יפו לעניין חידוש קשר בין הורה לבין קטין.

 

איש אינו עורר על כך כי שנים מנסה האב לפגוש את בתו והדבר אינו עולה בידו והדברים נכונים לפחות לשנת 2017.

 

כך או אחרת, אגב הדיון עסקנו בשאלה מדוע כאשר נדרש טיפול לחידוש הקשר בשירותי הרווחה או לפחות טיפול בילדה, לא שיתפה האם פעולה עם שירותי הרווחה ולמעשה, בא כוחה של האם אכן אישר כי בתחילת משבר הקורונה לא היה שיתוף פעולה עם שירותי הרווחה על פני חודשים, אך בכוונתה של האם לשתף פעולה אפילו שזו האחרונה לא טרחה להשיב אפילו לטלפונים מטעם שירותי הרווחה.

 

כאשר זוהי הסיטואציה מתחיל לעלות חשש של עשיית דין עצמית.

במילים אחרות: המותב העיקרי נתן הוראות והאם עשתה על-מנת לשבש הוראותיו.

 

כתבתי כבר בעבר כי במקרים של ניכור הורי (ואומר, כי פגישתי עם הקטינה שכנעה אותי כי קיים כאן ניכור הורי אף שקשה לדבר בניכור הורי עם מי שהקטינה לא הצליחה לפגוש מימיה אלא זהו ניכור ו"דמוניזציה" של דמות אשר הקטינה לא פגשה כלל), כי אין עונשין ואין מפעילים סנקציות זולת אם מזהירין תחילה.

 

הסביר לי כבר באותו דיון בא כוח המשיבה כי אין מדובר בניכור הורי, שהרי מרשתו מתכוונת לשתף פעולה. אלא שאז התפרצה האם לדיון והודיעה לי שלקראת הפגישה עם האב צריכה הקטינה הכנה, אמירה שהיא נכונה כשלעצמה, גם שבכל מקרה אסור לכפות על הילדה להיפגש עם אביה.

שלב את השניים ותאמר כי מראש "הכינה האם את הקרקע" לכך שהילדה תסרב ואומר גם כי הסכמתה ל"הכנה" לא ניתנה אלא מן השפה אל החוץ ולא הועילו הסבריי כי קטין לא יכול לעשות את כל רצונו.

 

כך או אחרת, הזכרתי באותו דיון את הסנקציות אשר בית המשפט יכול להטיל, כך שהאם אינה יכולה לומר היום כי היא איננה יודעת.

באותו יום, אגב החלטתי, תוך שאני מזכיר את חובות האם כהורה משמורן לפעול לחידוש הקשר ואומר במפורש כי האם עשתה לא מעט כדי למנוע את חידוש הקשר – הפניתי את הצדדים, בין השאר ולאחר שגם ביקשתי לפגוש את הקטינה, למומחה – דוקטור גוטליב.

 

מסתבר כי חיש מהרה חששותיי התאמתו, שכן ביום 18.02.2021 בין השאר, כתב לי המומחה כי האם הודיעה ש.... רחוקה מדי מ...., היא כביכול לא הבינה שהמומחה יעלה כסף ולכן לא שיתפה פעולה כלל עם המומחה.

 

כעת מספר לי בא כוח האם כי כצפוי וכידוע, לא מממן הסיוע המשפטי טיפולים כגון אלה עליהם הוריתי והמומחה גם הודיע כי אפילו הפגישה היחידה בו נכחה האם, סירבה היא לשלם.

מן הבחינה המשפטית ללא היתר הפרה האם צו שיפוטי לפנות אל המומחה, גם לא פרעה את חובה למומחה ובכך חיזקה את תחושתי כי מבחינתה יכול בית המשפט להורות את אשר יורה – הדבר אינו מעניינה.

 

כאמור, פגשתי את הקטינה היום ובתום המפגש ביקשתי להישאר עם עובדת יחידת הסיוע, בנוכחות האפוטרופא לדין.

עוד אנו מנסים לעבד את התרשמותנו מן השיחה, החלה האם חובטת בכוח בדלת האולם ומשלא נענתה, הגבירה חבטותיה.

 

בלית ברירה פתחנו את הדלת והאם הודיעה כי עלי להפסיק את השיחה, שכן היא דורשת שהאפוטרופא לדין תצא בזה הרגע ותסלק את האב, כי פרצופו גורם לילדה טראומה.

 

איני יודע בדיוק כיצד להביט בסיטואציה ואם אקבל את הדברים כפשוטם, אזי הצליחה האם להביא את הקטינה שלא פגשה את אביה מעולם, למצב שפרצופו הוא טראומה.

 

למעשה הקטינה הגיעה היום לבית המשפט באיחור עם אמה וללא הסבר אשר לאיחור, תוך שהאפוטרופא לדין והעובדת הסוציאלית נאלצו לבקש מן האב להיכנס לאולם אחר, שכן הקטינה הודיעה כי פרצופו של האב מרגיז אותה וגורם לה אי נוחות.

מסקנתי היא כי מראש הוכנה הקטינה כך לנהוג.

האופציה השניה אשר אינה מרנינה יותר הוא שמדובר במה שמכונה בפסיכולוגיה "אקטינג-אאוט" – קרי, במילים בוטות – מצג מכוון שאין לו קשר עם המציאות.

 

הבטחתי כי אשתף את הצדדים בהתרשמותי מן הפגישה היום ואומר, כי מצאתי את הפגישה כמעוררת חוסר שקט ודאגה מרובה.

 

דרך כלל, כאשר אנו עוסקים בחידוש קשר ובכאן אנו עוסקים בהורה מנכר, לאמור האם, עיקר תשומת ליבו של בית המשפט בחידוש הקשר. לא זה המצב כאן.

 

סבור אני כי עוד טרם נפנה לעסוק במלוא המרץ בחידוש הקשר, צריכה פקידת הסעד לחוק הנוער להיכנס אל התמונה ולו דעתי תישמע ייפתח התנ"ז המתאים.

אני בספק גמור לגבי יכולתה של האם לשמש כהורה מיטיב לקטינה, ללא קשר למעמדו של האב ומצבה של הקטינה מעורר בי דאגה חמורה.

 

לצערי, נדמה לי כי גם עובדת יחידת הסיוע וגם האפוטרופא לדין שותפות לדאגותיי ואסביר מעט:

כאשר ברור כי קצין ביקור סדיר מודאג, כי במשך שנה תמימה מנותקת הקטינה קשר ממשי למעט אולי פעם אחת, מהליכי הלמידה, כאשר הקטינה מנותקת מחברותיה, שפתה נשמעת דלה וקשה להבין כיצד היא מעבירה את ימיה – מדובר באי מילוי חובות הוריות ולמעשה בהזנחתו של קטין.

 

עוד טרם אעסוק בשאלת הקשר בין האב לבין הקטינה, אומר כי התרשמותי שבלא טיפול רגשי ובלא שינוי סביבתי, מבחינת הקטינה אין עם מי לדבר.

 

כאשר מסביר בית המשפט לקטין כי הוא אינו "כל-יכול" ויכול והוא יצטרך לציית להוראות בית המשפט, נעניתי במילים שהוכנו אולי מראש – "עלי לא מאיימים". כך אומרת לי ילדה בכיתה ...'.

 

מצאתי את השיח אשר מנהלת הקטינה כתוקפני, ככזה המדבר רק על רצונות הקטינה וללא כל יכולת להסביר מדוע אין היא רוצה לפגוש בסביבה מוגנת אדם אשר לא עשה לה רע מימיו ושאותו אין היא מכירה ונעניתי בתוקפנות כלפיי, גם כלפי הנוכחות בחדר – "אתם, אתם, אתם ואתם".

 

לא תמיד מצאתי קשר למציאות בין מה שאומרת הקטינה לבין השאלות או העובדות המוצגות בפניה, אך התרשמתי כי היא באה עם הכנה מראש כדי להדוף כל דרישה שתהא בקשר עם אביה או תיפגש, כי תדגיש שאיננה רוצה בכך. אך קטינים, כמו קטינים, לא תמיד טובים הם בהסוואת מידע.

 

שוב ושוב שמעתי מהקטינה את המילים "אמרו לי, סיפרו לי, הסבירו לי" וכל אלה עוסקים בהשחרת דמותו של האב ובחטאים אשר חטא, בחוסר רצונו לפגוש ומשם "אמרו לי שיפחידו אותי בפגישה, אמרו לי שיאיימו עלי בפגישה, אמרו לי להגיד שאני מאוד פגועה ממנו".

 

כמעט לא תמצא לך דרך ברורה יותר להצביע דווקא על מה שרע בפגישות עם קטין ואני אוהד גדול של פגישות עם קטינים, לצורך העשרת המידע של בית המשפט, מאשר כאן.

התרשמתי כי שנים עוסקת האם בהשחרת דמותו של האב, התרשמתי כי האם תדרכה את הקטינה לקראת הפגישה וכאשר מספרים לי עורכי הדין על ה"דרמה" טרם הדיון ואשר הצריכה את הכנסת האב לאולם אחר, ברור לי שלא ראינו אלא את פרי ההכנה מראש ואת פרי ה"דמוניזציה" מראש.

 

כפועל יוצא מכל מה שתיארתי לעיל, אני מורה בכמה:

 

• א. מבקש אני מן האפוטרופא לדין לפנות אל שירותי הרווחה אשר על יד עיריית ..., למסור להם עותק מהחלטתי זו, להודיע להם כי דעתי הנחרצת היא כי יש לפתוח תנ"ז בעניין שלפניי.

כן מבקש אני מן האפוטרופא לדין להודיע לפקידת הסעד הפועלת על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) כי אני מבקש לשקול התערבות לעניין משמורתה של הקטינה וסיום לעת עתה של משמורת האם בקטינה, גם לשקול קלט חירום אם לא ניתן להפסיק את פעולות האם.

תיק התנ"ז ייפתח לפני המותב העיקרי ויתנהל על-פי הוראותיו.

 

• ב. אני מורה לאם ראשית לפרוע תוך 7 ימים את החוב המגיע לדוקטור גוטליב ומבין אני את התנהלות האם כסרבנות לכל טיפול. הואיל וכך, אם לא תודיע האם תוך 7 ימים כי היא חוזרת לטיפול אצל דוקטור גוטליב, מבקש אני משירותי הרווחה להיערך להוצאת הקטינה מבית האם לקלט חירום, גם ללא קשר לפתיחת התנ"ז.

 

• ג. כל עוד לא תצא הקטינה מבית האם בהוראת שירותי הרווחה ואם לא תשוב האם לשיתוף פעולה עם דוקטור גוטליב – תישא היא בסנקציה כספית לטובת האב בסך 500 ₪ לכל מפגש.

 

• ד. בראי התנהלותה של האם עד כה, לאמור הסירוב לשתף פעולה עם שירותי הרווחה, הסירוב לשתף פעולה עם הטיפול אצל דוקטור גוטליב וגם איחורה היום – תישא האם בהוצאות האב בגין הדיון היום בסך 2,000 ₪ וכן בהוצאות לטובת הסיוע המשפטי הממנה את עורכת דין סנדרס, בסך 2,000 ₪ נוספים.

 

המזכירות תקבע לפניי דיון מעקב בעוד 30 ימים.

 

אני מתיר פרסום החלטתי זו ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים. 

 

ניתנה והודעה היום י"ח אדר תשפ"א, 02/03/2021 במעמד הנוכחים.

 

ארז שני, שופט

 

 

הורד קובץ

---

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת

הודעה

Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

עם שופטים כאלה עוד יש תקווה

 

תלה"מ בית משפט לעניני משפחה חיפה	1495-08-20,22799-11-20 27/01/2021
בפני השופטת: הילה גורביץ עובדיה
- נגד -
מבקש: ע' צ' ה' ר' עו"ד נחמני אורי	משיבה: ע' ח' ב' עו"ד ליאור מרקוביץ
החלטה

בפני מחלוקת בין ההורים בנוגע לזמני השהות של האב עם הקטינים, המסרבים לקיימם באופן קבוע ויציב. מדובר בקטין בן כ- 13.5 שנים וקטינה בת כ- 15.5.

                                                                                 

בתאריך 30.12.21 התקיים בפני דיון במסגרתו התברר כי זמני השהות בין האב ובין הקטינים ממשיכים שלא להתקיים כסדרם. קדמו לדיון זה 3 דיונים קודמים. לא ניתן להמשיך ולאפשר המשך אי קיומם של זמני שהות קבועים ויציבים. הדבר אינו טובת הקטינים. מניסיון העבר, בשים לב לגיל הקטינים והזמן שחלף מעת פתיחת ההליך יש לפעול באופן נמרץ לאכוף את זמני השהות. וודאי כאשר במקרה כאן נקבעו זמני שהות מאוד מצומצמים ושיחה יומית אחת – וזאת על מנת להפחית מהתנגדות הקטנים ולאפשר לקטינים להסתגל לקים זמני השהות. ודוק במקרה כאן שני ההורים מצהירים והצהירו כי הם מבקשים לקיים את זמני השהות, אין סיבה אובייקטיבית חיצונית למניעה לקיים את זמני השהות או לסירוב לקיימם והרושם הוא כי האם מגבה את סירוב הקטנים בחוסר רצונה להתעמת עימם והאב מצידו – אינו משקיע מספיק מאמץ בהתגברות על הסירוב.

 

בהחלטתי מאותו מועד – נותרו זמני השהות המצומצמים על כנם, הוספה שיחת טלפונית יומית והורתי על הפנית הצדדים לטיפול אצל מומחה שמונה. כיום ד"ר קמינר.

 

בתאריך 19.1.21, הגיש האב בקשה. בבקשה נטען כי הקטינה מסרבת לקיים את זמני השהות והקטין מסרב גם הוא  בשל "התחלואה הגבוהה" (וירוס הקורונה). האב טען כי האם מסכלת את זמני השהות וביקש כי בית המשפט יטיל סנקציה על האם בשל הפרתם. נכתב כי בעבר בית המשפט כבר התריע כי יעשה כן. בהמשך, בהתאם להחלטתי, הגיש האב פירוט של ההפרות הנטענות על ידו ותצהיר. בפירוט שהוגש נטען כי מתוך 50 שיחות טלפוניות שאמור היה האב לקיים עם ילדיו בתקופת הנטענת (מיום 30.12.20 ועד ליום 23.1.21) , התקיימו 13 שיחות בלבד. אשר לזמני השהות, מתוך 8 מפגשים, התקיימו 5, 2 עם הקטינה ו-3 עם הקטין. עוד נכתב כי האם לא נפגשה עם המומחית.

 

בתשובת המשיבה נטען כי המניע לבקשה הוא "הטלת סנקציות והטלת אימים על הקטינים ועל המשיבה". נטען כי בעת שהות הקטינים אצל האב "הם מתווכחים איתו במקום לנצל את הזמן לפעילות מהנה" וכי נוכח התחלואה הקטינים העלו חש לקיים זמני שהות. האם טענה כי היא פועלת לשכנע את הקטינים לקיים את זמני השהות וגם פנתה לאפוטרופוס לדין על מנת שתפעל לשכנע את הקטינים לקיים את זמני השהות. אשר לטיפול נכתב כי האם אינה יכולה לשאת בעלות הטיפול – חרף זאת האם קבעה עם המומחית פגישה ביום 29.1.21. בשולי תגובתה עתרה האם לחייב את האב בכל התשלום למומחית.

 

אני דוחה את עמדת האם.

הגיעה העת כי יוטלו סנקציות לשם אכיפת זמני השהות ולא ברור לי על שום מה עיכבה האם תחילתו של הטיפול אצל המומחית ועל שום מה מצאה האם לנכון לגבות את סירוב הקטינים לקיים את זמני השהות בשל "התחלואה הגבוהה" כפי שמשתמע מתגובתה. חמורה עוד יותר היא אמירת האם כי "הם מתווכחים איתו במקום לנצל את הזמן לפעילות מהנה". אמירה זו מגלמת בחובה הסכמה עם אי קיום זמני השהות, הטחת האשם באב, ביקורת כלפי האב בנוגע להתנהלותו באופן המגבה את הקטינים ומתן לגיטימציה והבנה לסירוב הקטינים לקיים את זמני השהות. לא מצאתי בתגובת האם וגם לא בדברים לבית המשפט איזו שהיא הכרה למקומו הראוי והמיטיב כאב משמעותי והרושם שלי הוא כי האם אינה מסוגלת להכיר בנחיצות הממשית של הקטינים בנוכחות האב, כאב לגיטימי וראוי בחייהם. ככול הנראה בשל כך, באופן מודע או באופן שאינו מודע, ישיר ועקיף, האם משלימה ותומכת בהדרת האב מחיי הקטינים ונותנת לכך גיבוי.

 

אין זו זכותו של קטין לקבוע כי לא ייפגש עם מי מהוריו ומחובתה של האם אשר בפועל משמורת הקטינים בידה והיא הגורם המעורב והמשפיע – לחייבם בכל דרך לקיים את זמני השהות. אמנם, במקרה כאן מתקיים קשר כלשהו בין האב ובין הקטינים. אך מטענות הצדדים והתנהלות הקטינים עולה חשש ממשי כי אנו בפתחו של ניכור הורי.

 

ככול הנראה במקרה כאן, אין מדובר בהסטה מודעת של האם את הקטינים כנגד האב. אלא שהאם, שאינה עומדת עם הקטינים על קיום זמני השהות ואינה רואה באב דמות משמעותית עבורם שיש ליתן לו ולהורותו מקום בחייהם, משתמשת בסירוב של הקטינים ככלי להצדיק הפרת חובתה כהורה משמורן וגם, מעודדת בעקיפין את הקטינים להפר החלטות שיפוטיות. פגיעת הורה אחד בהורות ההורה האחר ועידוד קטינים שלא לשמור על קשר עם הורה אחר, היא הורות פתוגנית. ראו בהקשר זה פסק דיני בתמ"ש 2533-05-15 א"ב נ' צ"ב, מיום 31.3.19.

 

 

אי קיום קשר קבוע ויציב בין הורה לילדו, אינו טובתו של הקטין ומחובתו של בית המשפט יחד עם ההורים ובפרט ההורה המשמורן, לעשות הכל על מנת לחזק את הקשר ולהימנע מניתוקו או צמצומו.  בהקשר של מצבו בו מתקיים ניכור הורי נאמר ברמ"ש 48940-03-20 פלונית נ' פלוני, סייפא סעיף 4 לפסה"ד מיום 10.8.20 כי:

 

עניין לנו, אפוא, בתופעה חמורה ביותר שפוגעת קשות בילד ובהורה המנוכר ויש לעשות כל שניתן, הן במישור הטיפולי הן במישור השיפוטי, כדי למגרה. ד"ר צ'ילדרס מכנה תופעה זו  כתסמונת "הורות פתוגנית" (גורם חולי), אשר נכללת במדריך האבחון הפסיכיאטרי DSM החמישי והיא נחשבת להתעללות פסיכולוגית (ראו בהרחבה את המקורות המדעיים המפורטים לגישה זו בתמ"ש (נצ') 5075-04-15 פלוני נ' פלונית (23.5.18), תמ"ש 2533-05-15 א.ב. נ' צ.ב. (31.3.19); תלה"מ 49688-02-19 ל.פ. נ' נ.ב.פ. (22.8.19)).

 

אכיפת פסק דין שעניינו זמני שהות יכול ותעשה  כפי הוראת סעיף 62 לחוק  ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. ראו רמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית, מיום 5.3.19 סעיף 693 לפסה"ד. בהמשך, סעיף 698 ואילך,  נאמר שם כי בארגז הכלים של בית המשפט, בין היתר, הטלת סנקציות מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 , היינו, הגבלה על קבלת דרכון; עיכוב יציאה מן הארץ; הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב והגבלה על קבלת/החזקת/חידוש רישיון נהיגה. מגבלות אלו יכול ויוטלו על ההורה שאינו מקיים את זמני השהות – שכן ההורה הוא הנציג "המשפטי" של הקטין בפני בית המשפט. ראו בהקשר זה גם תמ"ש 4287-07-15 פלונית נ' אלמוני מיום 30.4.17 סעיפים 8-9 לפסה"ד.

 

דרך אחרת לאכוף זמני שהות היא מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995; הפחתת מזונות (רמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית, מיום 5.3.19 סעיף 701 ואילך בפסה"ד שם); הליכי ביזיון בית המשפט והליכים פליליים הכוללים אף סנקציית מאסר; סנקציות כספיות – תשלום "קנסות" או "פיצויים בגין הפרה" (רמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית, מיום 5.3.19 סעיף 754 בפסה"ד); פיצוי במסגרת תביעת נזיקין (רמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית, מיום 5.3.19 סעיף 765 ואילך לפסה"ד שם); העברת המשמורת; הכרזה על קטין כנזקק ואף הוצאתו מבית שני ההורים למרכז טיפולי (רמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית, מיום 5.3.19 סעיף 770 ואילך לפסה"ד שם) ועוד. ראו גם האסמכתאות שאוזכרו שם: פ' מרכוס, "ניכור הורי וסרבנות קשר:  כיצד למנוע כישלון קשר בין ילד להורה" רפואה ומשפט, גיליון מס' 51 (מרץ 2019) וכן בספרה של ד"ר שרון פרילינג, ניכור הורי, (2019) עמ' 651-657.

 

הואיל ועל פי דיווח האפוטרופוס לדין לא מדובר במקרה בו קיימת הצדקה עניינית לסרבנות הקשר מצד הקטינים, וגם האם אינה טוענת לכך, אכיפת זמני השהות תעשה בסיוע הכלים שעומדים לרשות בית המשפט במקרים של ניכור הורי  - ובמקרה כאן תשלום הוצאות. התרעתי על כך בפני האם לא אחת.

על כן, ביחס לעבר, בגין כל מפגש שלא התקיים מיום 30.12.20 ועד ליום 23.1.21, אני מחייבת את האם בתשלום סך של 500 ₪. סה"כ 1,500 ₪ שעל האם להפקיד בקופת בית המשפט בתוך 15 יום. בהמשך אבחן מתן הוראות לגבי סכום זה.

 

אשר לשיחות הטלפון שקלתי לחייב האם בסך של 300 ₪ בגין כל שיחת טלפון שלא התקיימה (אלא אם באותו יום האב פגש את הקטין או הקטינה עימם לא שוחח) . סכום זה הוא סך 11,100 ₪. לפנים משורת הדין בהחלטתי זו, בגין העבר איני מחייבת את האם בכל הסכום. האם תפקיד סך של 2,500 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 15 יום, בהמשך אבחן מתן הוראות לגבי סכום זה.

 

נוסף על כך, אני מורה כי החל מהיום בגין כל מפגש שלא יתקיים, אם לא יהיה לכך אישור בית המשפט מראש, תשלם האם לאב, בגין בזבוז זמנו והמתנתו, סך 500 ₪ וסך של 300 ₪ בגין כל שיחת טלפון שלא תתקיים אלא אם האב פגש את הקטין או הקטינה עימם לא שוחח באותו יום.

 

עוד אני מחייבת את שני ההורים לשתף פעולה באופן מלא עם הנחיות המומחית שמונתה ולהתייצב לכל מפגש אליו יוזמנו. הורה של יגיע למפגש שנקבע על ידי המומחית או לא יביא את הקטינים למפגש עם המומחית, וזאת ללא אישור בית המשפט מראש, ישלם להורה השני בגין אובדן זמנו סך של 500 ₪ וסך 350 ₪ למומחית.

 

לאור המועד הקבוע, המומחית תגיש עדכון עד ליום 1.2.21.

 

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.

המזכירות תמציא לצדדים ולמומחית ד"ר קמינר.

ניתנה היום, י"ד שבט תשפ"א, 27 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.

    

למה אבות חשובים - הרצאה מעוררת השראה

What Representing Men in Divorce Taught Me About Fatherhood | Marilyn Yo...

לזכרו של ערן

 

כמו רוב הסבים והסבתות האחרים ברחבי הארץ, ערן  ואשתו, ענת -, אינם יכולים לראות את נכדיהם במהלך התפרצות הקורונה. מבחינתם, עם זאת, כאב הפרידה התחיל הרבה לפני המגפה. ערן וענת נפלו קורבן למקרה קורע לב של מה שאין להם ספק הוא ניכור הורי. הם מאמינים כי ד"ר נ. כלתם לשעבר הפנתה את נכדם כנגד אביו והפעילה מערכת של דמוניזציה גם לכל המשפחה המורחבת של אביו. "אם היית מתיישב וכותב את התסריט עבור המצב שלנו, לא היית יכול להמציא אותו", אומר ערן. "הדבר היחיד ששומר עלינו חצי שפויים הוא התקווה שכאשר הנכד  יגיע לגיל ויראה בעצמו, הוא יבין שלא היה שום דבר רע באביו או בנו. לרוע המזל נהיה זקנים מדי אז. " הפעם האחרונה שערן ראה את נכדו, כיום בן 10, היה באירוע ציבורי לפני כארבע שנים. "הוא אפילו לא הסתכל  עלי או על אשתי, על סבתא שלו. הוא ברח  מהמקום מפוחד. זה נורא שהורה יכול לעשות את זה  בהתעלמות מוחלטת של כל המערכת", אומר ערן, שלא מהסס לקרוא לתופעה  "התעללות בילדים ". בני הזוג נהנו ממה שחשבו שהוא קשר טוב עם כלתם לפני הגעתו של התינוק. אחר כך, "זה היה כאילו המשפחה שלה החליטה שיהיו כאן רק קבוצה אחת של סבים וסבתות", אומר ערן. במאי האחרון הכיר ארגון הבריאות העולמי רשמית בתסמונת הניכור ההורי לראשונה, והחליט לכלול אותה בתיקון ה -11 של הסיווג הבינלאומי למחלות, שנכנס לתוקף בתחילת 2022. המונח נטבע בשנות השמונים על ידי ד"ר ריצ'רד גרדנר, פסיכיאטר אמריקאי.

 

ערן נפטר לפני כמה ימים ממחלת הקורונה ולא זכה לראות את נכדו...

פוסט זה מוקדש לזכרו

טיפים להתמודד עם ניכור הורי נרקיסיסטי

 

קיימים מחקרים מעטים על ניכור הורי נרקסיסטי  ורבים שחוו היבט זה של נרקיסיזם נואשים מלמצוא עזרה. מאמר זה נכתב בכדי לטפל בנושא מנקודת מבט פסיכולוגית בלבד, במטרה לספק למתמודדים עם סיטואציה זו טיפים ואסטרטגיות. עם זאת, ניתן ולעתים חובה  גם לפנות לסיוע משפטי. 

 הי ניכור הורי?

תסמונת ניכור הורית נרקיסיסטית מתייחסת למניפולציה פסיכולוגית של ילד על ידי הורה מנכר (ההורה הנרקיסיסטי). המניפולציה מביאה בדרך כלל לדחייה,  זלזול וחוסר אמפתיה  של הילד כלפי ההורה האחר.

 אמנם ניכור הורי עשוי להתרחש גם כאשר נרקיסיזם אינו מהווה גורם מרכזי , אך למטרות מאמר זה אדון בניכור הורי שמניע הורה נרקיסיסטי וזהו אכן בדרך כלל הגורם העיקרי.

אם אתה ההורה "המנוכר" הסובל מתסמונת זו, או אם אתה מנסה לעזור להורה מנוכר, האסטרטגיות הבאות עשויות להועיל.

התכונן, יתכן שתצטרך להיאבק , גם אם אתה מעדיף להימנע מסכסוך

 חלק מההורים המנוכרים מכנים  זאת קרב, בעוד שאחרים מצאו את המונח קל מדי והעדיפו "מלחמה". גם   כשאתה לא רוצה להילחם עם ההורה המנכר, ההתנהגות שלהם עשויה להכריח אותך לנקוט בפעולה כדי לשמור על משמורת או ביקור של ילדך( ובחלק מהמקרים גם תפסידו במלחמה)

ייתכן  אפילו שניסית לשתף פעולה עם ההורה המשותף שלך. יכול להיות שהצעת למצוא מטפל ואפילו לנסות להביא אותם לטיפול זוגי או לייעוץ משפחתי . אך אם האדם הסובל מנרקיסיזם אינו מעוניין להשתתף בטיפול, אינו מאמין שעשה דבר רע, או שאין לו שום רצון להשתנות, סביר להניח שלא תגיע רחוק. חשוב  להבין שהאשם איננו בך , האדם הסובל מנרקיסיזם אולי כבר הצליח לפגוע בתחושת העצמי שלך בדרכים רבות והוא נחוש לגזול ממך את ילדך כי העניין עומד בלא פחות מ"סלע קיומו". מדובר באדם חולה ואין אפשרות להגיע אתו לשיח או להבנה

מקום טוב להתחיל בו הוא להבין כיצד להשלים  עם המציאות.  אל תנסו להחריש או להשתיק את הרגשות שלכם . סביר להניח שיהיו לכם מחשבות, ורגשות שליליים , אך ייתכן שתוכל לעבד אותם טוב יותר על ידי שיחתם עם חברים ובני משפחה או עם מטפל ואפילו על ידי כתיבת יומן .

הכן תכנית   ובנה  את המשאבים שלך.

 ההתמודדות עם ניכור הורי אינה קלה. זה יכול להיות כואב ביותר כאשר ילדיכם מתנגדים לניסיונות שלכם לחבור  אליהם או מתעקשים  לראות אתכם כהורה "הרע", מה שקורה  לעתים קרובות. מתוך הפגיעה  שלך, או מתוך רצון לעשות מה שטוב לילדים שלך, אתה עשוי לתהות אם עדיף לוותר על המאבק על  זכותך להורות לילדים שלך או אפילו על יכולתך לראות אותם ככל שתרצה.

אי אפשר להילחם בכל הקרבות לבד. תזדקק למשאבים רבים כדי לנווט בשטח הקשה הניצב לפניך. כמה מהמשאבים פוטנציאליים כוללים בעלי ברית, מומחים משפטיים, אסטרטגיות של טיפול עצמי, חבר או יועץ טוב, קריאת ספרים או מאמרים בנושא.  אם אדם מתמרן אותך כמו גם ילדיך, המניפולציה עשויה להגיע למצב בו אתה מרגיש כאילו אינך מסוגל לסמוך על תפיסת המציאות שלך.  חבר או בן משפחה  שיהיה נוכח כשאתה צריך לנהל דיונים עם ההורה המנכר  עשוי להיות דרך מועילה להישאר מקורקעים. יועץ טוב יכול לעזור לכם לבחון את הדרכים הטובות ביותר  לנסות לדבר על המצב עם ילדיכם או לחשוב על דרכים חדשות או פתרונות יצירתיים.

 יכול גם להיות מועיל להצטרף לקבוצת תמיכה להורים המושפעים מניכור הורי. אם אינך יכול למצוא אחד מקומי, עדיין תוכל למצוא משאבים מועילים ותמיכה באינטרנט. אם אתה יכול למצוא אנשים שחוו מצבים דומים, העצות שלהם עשויות להיות מועילות, לפחות כצורה של תמיכה. 

פתחו תוכנית בעזרת היועץ המשפטי שלכם לטפל ולהתמודד עם טענות העלולות להישמע נגדכם. האם יש לך הוכחה נגד טענות שאתה יודע שהן שקרים והשמצות. שמרו תיעוד של כל אירוע או אמירה .  דאג שיהיה לך חבר או בן משפחה מהימן כשאתה פוגש את ההורה המנכר או כדי לאסוף או להוריד את ילדיך. 

בשורה התחתונה, קיום חברים ומשפחה תומכים יכול לעזור לכם לעמוד באתגר הזה. אתה זקוק לאנשים האלה כדי שתוכל לעבד את רגשותיך, לקבל עצות טובות ולפתח תוכנית לעתיד. 

שמור על עצמך.

 אני מאמין שחשוב במיוחד לזכור לאהוב את עצמך ביחוד בפרק זה של חייך. תרגל סליחה כלפי עצמך על טעויות קטנות שעשית בעבר, כבן זוג או כהורה, והציע במקום זאת חמלה  והבנה. זכרו חמלה עצמית ( לא רחמים ) חיונית להמשך !

 גם הבריאות הגופנית שלך חשובה. כדי לשמור על בריאות גופנית טובה, נסו לאכול אוכל בריא  והקפידו לישון ולהתעמל. שים לב לקשר בין בריאות רגשית לגופנית: קיום אנשים מאושרים ובטוחים במעגל ההשפעה שלך יכול לעזור לך להישאר חיובי ולשמור על צלילות דעתך. זה יכול להיות אפילו יותר קשה לעמוד בלחץ אם לא תעמידו את הבריאות הנפשית והגופנים שלכם בראש סדר העדיפויות שלכם.  

 אם אתה אדם דתי או רוחני , פנייה למנהיגים רוחניים או דתיים בקהילה שלך  יכולה לעזור לכם להרגיש חזקים יותר ולהקטין את בדידותכם.

 נהגו  בחוכמה.

 חשבו על אסטרטגיות שההורה המנכר השתמש בהן בעבר כדי לתמרן אתכם וזכרו לא לאפשר לאותן טקטיקות לעבוד עליכם כעת. זה יכול להיות קשה להבין שמתמרנים אותך בזמן שזה קורה, במיוחד כשאתה דואג בעיקר לילדיך. נסה להשתמש ברגשות שלך כמדריך. האם אתה מרגיש כועס, מבולבל, אשם או מתבייש  ? קח רגע לשקול מדוע אתה מרגיש ככה. 

 אם אתה מאמין שעושים עליך מניפולציה, אל תרשה לעצמך להגיב בלהט, אלא תכנן מראש מתי ואיך להגיב . שוחח על האפשרויות שלך עם היועץ שלך. פיתוח גבולות איתנים ודבקות בהם יכול לעזור לך להימנע מ"מלכודות ".

אם במהלך מערכת היחסים שקיימת עם ההורה המשותף שלך, צברת ידע על הטקטיקות המסוימות בהן השתמשו - שקר , הפרת גבולות, כעס או משחק הקורבן, עד כמה שם - ייתכן שתוכל השתמש בידע זה, ולו רק כדי להכין ולהתריע מראש. 

 אתה עלול להרגיש כעס ורגשות דומים אחרים כלפי ההורה השני. יתכן ובחרת לתרגל סליחה. יתכן שתבין את מעשיהם נובעים  מבעיות נפשיות כגון נרקיסיזם. לא משנה איך אתה חושב על המצב, זה יכול להיות מועיל להישאר רגוע כאשר אתה מתמודד באופן אישי עם ההורה המנכר.  נסה להכיל את הרגשות והרגשות שלך במקום לתת להם את תגובה שהם עשויים לחפש.  

 דע את חולשותיך.

 ההורה השני כנראה כבר מכיר את חולשותיך, והוא עלול  לנסות להשתמש בהם נגדך.

אני מאמין שהדרך הטובה ביותר נגד ניצול חולשותיך היא להכיר את חולשותיך בעצמך. היו כנים ופתוחים עם עצמכם. אם זה משהו שאתה נאבק בו, זה יכול לעזור לחקור את זה עם חבר או בן משפחה .  פיתוח כוחך האישי יכול לעזור לך ללמוד לקבל את חולשותיך כחלק ממך ולאמץ אותן. אם יש היבטים אלה שאתה יכול ורוצה לשנות, אתה יכול לעבוד על תוכנית לעשות זאת.

אבל אפילו פשוט להכיר בתחומי החולשה שלך זה תרגיל נהדר בקבלה עצמית מצד שני אל תאבד את ההתמקדות בחוזקות שלך, מכיוון שאתה מכיר בחולשותיך.

 

אל תתחרו.

 לפעמים הורים מנסים לקנות את הנאמנות של ילדיהם באמצעות הבטחות, מתנות ושאר פיתויים

זה יכול להיות קשה לעמוד בפני הדחף להתחרות, אך במקום זאת, נסה להתמקד בעצמך ובערכי ההורות שלך. עדיין חשוב שתבין את הדילמה שעומדים בפני ילדיך. ללא הבנה מלאה של המצב, אמצעים אלה אינם מושכים אותם . 

מה שעשוי להביא לך שקט נפשי גדול יותר מאשר ניסיון להתחרות עם ההורה המשותף שלך הוא התחשבות במה שיש לך להציע לילדיך. מהם החוזקות והערכים האישיים שלך? למרות שאולי הם לא מוחשיים או בעלי ערך כספי, "מתנות" בעלות ערך פנימי יקיימו את ילדיכם לאורך כל חייהם

תהנה מהחיים שלך.

  שמירה על גישה חיובית אל מול המאבק והעצב יכולה להיות קשה, אך נסו לתרגל הכרת תודה על ידי  ידי התעוררות בכל בוקר וקבלת פנים ליום. שימו לב לדברים הטובים שיש לכם וקחו בחשבון את הדברים בחיים שאתם אסירי תודה עליהם, במקום להתמקד בשלילה.  ילדים עשויים באופן טבעי להימשך לכוח. אם תוכלו להראות לעצמכם ולילדיכם כוח  בונה , חיובי ובלתי מעורער וחיובי ואמונה בעולם טוב יותר , יתכן שתוכלו למזער את נזק שנגרם על ידי ההורה השני. זה עשוי, למעשה, להיות אחד הדברים החשובים ביותר שאתה עושה עבור ילדיך בטווח הארוך.  המתנה הגדולה ביותר

  אני מקווה שחלק מהאסטרטגיות הללו מועילות כשאתה מנסה לנהל את האתגרים שתתמודד אותם בזמן שאתה חווה ניכור הורי. התעללות נרקיסיסטית היא לעתים קרובות כל כך נוראה ומניפולטיבית , עד שקשה לאנשים שלא חוו אותה להבין היטב עד כמה היא קשה.  לא משנה כמה תמיכה יש לך, אתה עלול להרגיש לבד, כאילו לאנשים אחרים בחייך אין מושג מולה אתה עומד.  זכרו שבסופו של יום עליכם להמשיך לחיות את חייכם ולא לתת להורה המנכר , החולה בנפשו, להרוס את חייכם