יום רביעי, 4 במאי 2016

הרהורים על מקומה של של התקשורת

לפני מספר ימים חשפה תכנית "תעודה " של אילנה דיין,בתחקיר מבריק, עובדות חדשות ( שהיו כנראה ידועות לרבים ) על התנהגותו של רחבעם זאבי . 

לעומת זאת באוגוסט שנה שעברה בתכנית בערוץ 10 שעסקה בדוקטור נטע קריץ , הרופאה שלטענת התכנית קופחה על ידי מערכת בתי הדין הרבניים , עשתה אשרת קוטלר נזק בל ישוער לנושא הניכור ההורי. 

בהתבססה  על שורת טענות הזויות של אישה בלתי יציבה בנפשה הגברת קוטלר מתעלמת  ממעשיה של הדוקטור קריץ  האחראית לניתוק הקשר בין ילדי המשפחה לאביהם באחד המקרים הקשים של ניכור הורי. 

קוטלר  לא דאגה כלל לבדוק את העובדות ויצאה למתקפה משולחת רסן במערכת בתי הדין. 

עולה השאלה מדוע כתבת רצינית  , בדרך כלל , כמו אשרת קוטלר מרשה לעצמה בנושא כל כך חשוב לבצע תחקיר כה רשלני ? 

זאת ועוד בכתבה שהתפרסמה בעיתון גלובס  והתבססה על התחקיר הכושל של הגברת קוטלר , פרסמה ליאת רון עיתונאית חרוצה ופעלתנית ,  גיבוב שקרים ודברי הבל על גרושה של הגברת הקריץ וגם כאן עולה השאלה כיצד עיתונאית מרשה לעצמה התנהגות כזאת  ?

האם הגברות הנכבדות היו מרשות לעצמן עבודה עיתונאית רשלנית כזו בנושאים אחרים ?

אין מנוס מהתשובה הפשוטה לא , הן לא היו לעצמם לנהוג בשום עניין אחר בצורה כזאת .מובן ששתי הגברות  היו מתחלחלות לו היו מגלות שנתנו יד לתופעה של ניכור הורי שהיא כלעצמה לא פחות מהתעללות אכזרית בילדים  

ועל הסיבה בפוסטים הבאים ! 

                                נטע קריץ בערוץ 10 - ניצול ציני של מצוקה נפשית על ידי התקשורת

 העיקר הרייטינג ושילכו כולם לעזאזל 



אין תגובות: