הבלוג שלנו עוקב ומלווה את תופעת הניכור ההורי על כל הביטה כמעט 20 שנה מאז שאחד מחברינו הטובים הופרד באכזריות משני ילדיו אז בני 12 ו- 9 והיום אנשים מבוגרים. הקשר לא התחדש עד היום וחברינו, אדם מקסים, עדין נפש, אב נהדר נותר לבדו כ"אב שכול לילדים חיים" אחד מיני עשרות אלפי אמהות ואבות שהורחקו מילדיהם בגלל בן זוג מרושע, מסית ומדיח. מאז אין ספק שהייתה התקדמות. בתי המשפט פעילים יותר, אמהות מנכרות מקבלות קנסות על אי קיום צווי בית משפט וסנקציות מוטלות על מי שלא מצייתים להוראות בתי משפט בניסיון להילחם בניכור ההורי. אין ספק שנשים כמו ד"ר קריץ שהפרידה את גרושה מילדיו בצורה אכזרית ואחר כך הופיעה בטלוויזיה בתכנית סוחטת דמעות על מנת לדרוש גם כספים שלא הגיעו לה, היו מקבלות את הטיפול המגיע להם אם בסנקציות עונשיות ואם בטיפול נפשי מתאים. כדי למנוע טענה של אפליה מגדרית יש אכן גם אבות מנכרים, אבל פחות בערך 75% ממקרי הניכור מיוחסים לנשים.
אבל מה שנעשה עדיין לא מספיק. בגלל עומס עבודה על בתי המשפט והעו"ס הדיונים אינם מתקיימים בתדירות הראויה. כדי למנוע את התוצאה הנוראה על בתי המשפט והדין לפעול במהירות ונחישות. דיון בבית המשפט למשפחה או בית דין רבני בו עומדת לדיון בעיה של ניכור הורי חייב להתנהל יום יום, והעו"ס צריכות וצריכים לטפל בנושא בדחיפות, כל יום קובע!
אסור לתת יד להתעללות הנוראה שנקראת ניכור הורי, חייבים לנקוט כנגד ההורים המנכרים בנחישות ובאחריות בדיוק כמו שחייבים לטפל בכל מקרה של התעללות מינית בילדים או אלימות כלפי נשים. זוהי אחת מתופעות האלימות המכוערות ביותר בחברה שלנו, תופעה שאינה זוכה לעניין ציבורי כמו האונס האכזרי באילת אבל היא חמורה לא פחות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה